איילה: הבטתי מבעד לחלון כשישבתי בחדר השינה שאליו הזמין אותי האלפא סטפנו. חזי בער כשנזכרתי במילותיו של רייקר. הגבר שחשבתי שיהיה אהובי, הגבר שרציתי להיות איתו, והגבר שחשבתי שלעולם לא יעזוב אותי. הכל כאילו התנפץ כשהפנמתי את הדרך שבה התייחסו אליי, ולא יכולתי לעצור את הדמעות שירדו מעיני כשצפיתי בגשם השוטף. עברו שעות מאז שחזרנו, ולמזלי, האלפא סטפנו הרשה לי להישאר בחדר בזמן שניסיתי להירגע. ולמרות שזה היה