♧ נקודת מבט של ריין ♧ הריאות שלי בערו כשכפיתי על איברי התשושים לזוז. אחזתי בשק שהיה מלא בחול בידיים שלי וגררתי אותו לאורך שביל העפר. השק שקל בערך מאה פאונד ואני כבר הלכתי וחזרתי איתו. זיעה נצצה על גופי והרטיבה את הטופ הלבן החתוך שלבשתי. חרקתי שיניים כששיערי השחור באורך המותניים נדבק לפנים הזיעתיות שלי. הייתי צריכה באמת להצמיד אותו למעלה. אחת הידיים שלי עזבה את השק כדי להדוף את השיער שלי לאחור. "בלי הפסקות ווטרס!" שאג הקפטן. הוא בהה באיום בדמותי העייפה והתפתיתי לקלל אותו. נאנחתי והמשכתי לגרור את השק. זה היה העונש שלי על כך שהוצאתי את הכעס שלי על הקפטן מוקדם יותר. הוא לא היה מרוצה כשאמרתי לו להזדיין. זו הייתה אשמתו שניסה לפלרטט איתי. הוא היה מבוגר ממני פי שניים וכנראה חשב שאני רוצה אותו בצורה מינית. להיות אישה צעירה במחלקה הזו לא היה לו יתרונות כשכל הגברים לא יכלו לשמור את ידיהם המלוכלכות לעצמם או את הפלירטוטים המתמידים שלהם. המותניים שלי כאבו כשכפיתי על עצמי לגרור את השק הכבד. זה היה הסיבוב האחרון שלי ונשימה מותשת עזבה את שפתיי האדומות באופן טבעי. "יש לך את זה ריין!" צעק נייט. הוא היה השותף והחבר הכי טוב שלי. הוא היה גם אח אומן שלי מכיוון שההורים שלו לקחו אותי כשההורים שלי נרצחו. הרמתי אליו מבט וצחקתי. הוא תמיד היה שם כדי לעודד אותי ואהבתי אותו על כך. הוא היה היחיד שלא בהה בגוף שלי, הטופ היה ספוג כל כך שהוא היה עכשיו שקוף, מה שגרם לחזייה האדומה שלי להיות גלויה. הסתכלתי שוב על השק ונאנחתי בכאב, השמש להטה על הגב שלי והייתי בטוחה שנשרפתי. כפות הידיים שלי הרגישו גולמיות כשהמשכתי למשוך אותו. הנשימה שלי הגיעה בנשימות מהירות כשהשלכתי את השק לרגלי הקפטן. הרמתי אליו מבט ושמתי לב שהוא לא מרוצה. הנחיריים שלו התרחבו כשהוא בהה בי. "עבודה נחמדה ווטרס." הוא חרק. הטון שלו היה חמוץ וידעתי שהצלחתי לעצבן אותו. לא היה לי אכפת שהוא עכשיו שונא אותי לפחות הוא יפסיק עם הפלירטוטים המגוחכים שלו. "זה הכל אדוני, אני יכולה עכשיו להיכנס?" שאלתי והעזתי אותו להגיד לא כששיגרתי אליו מבט עוין. העיניים השחורות והקטנות שלו הפכו לחריצים לפני שהוא הנהן בחוסר רצון. חייכתי חיוך קטן כשהוא הפנה את גבו אליי ונכנס לבניין. נאנחתי כשחשתי טפיחה נחרצת על הגב שלי. ידעתי מי האשם ופניתי לבהות בנייט שמח למראה. הוא צחק צחוק אדיר על הפנים שלי ונחר. "אני חושב שהקפטן סטארק מפחד ממך גבר." הוא נשף בין צחוקים. הוורידים בצוואר שלו בלטו והפנים שלו הפכו לצבע אדום מרשים. "נייט תנשום לפני שאתה באמת מת מצחוק." הזהרתי אותו כשליטפתי לו על הגב כשהוא התנשף בכבדות. נייט תמיד צחק על הדברים הכי מגוחכים. הוא הנהן לפני ששנינו נכנסנו לבניין ופנינו לחדר ההלבשה. החברים האחרים שלנו בהו בנו, טוב בי כי הטופ שלי עדיין היה שקוף. זעפתי עליהם ואילצתי אותם לשבור את המבטים החמדניים שלהם. "הגברים המזדיינים האלה ממשיכים להסתכל עליי, אם רק הייתי יכולה לעקור להם את העיניים." נהמתי כשפתחתי את הלוקר שלי בחריפות. הדלת השמיעה קול רעשני כשחבטה בלוקר השני. "טוב, אתה לא יכולה להאשים אותם ריין, את חתיכה רצח ואף אחד לא יהיה מוכן לעשות הכל כדי להשיג אותך." הוא צחק כשפתח את הלוקר שלו בעדינות יותר ממני. גלגלתי את העיניים למשמע דבריו והושטתי יד ללוקר שלי כדי להוציא את המדים שלי. הייתי אמורה להיות בתפקיד אבל בגלל התאונה הקטנה מוקדם יותר הייתי צריכה להתחיל מאוחר יותר. הוצאתי גם את המגבת שלי כי לעולם לא הייתי לובשת את המדים האלה אם לא הייתי מתקלחת. העור שלי הרגיש דביק והרחתי זיעה. הלכתי לכיוון המקלחת המעורבת והצצתי סביב כדי לראות אם מישהו עסוק. כשמצאתי אותה ריקה נשמתי אנחת הקלה. "היי נייט תשמור עליי טוב!" צעקתי לו וקיבלתי ממנו אישור. התקלחתי כאן רק כשידעתי שזה ריק ונייט נוכח. סמכתי עליו שהוא לא ייתן לאיזה סוטה להיכנס כדי לבהות בי. היו רק כמה קירות שהגיעו לכתפיים שלי כדי לחסום ממישהו לראות. אבל זה לא עזר כשגברים כאן היו גבוהים ממני ואני הייתי 1.73. הנחתי את המגבת על הקיר הקצר. השרירים שלי כאבו כשהרמתי את הטופ מהגוף שלי ונתתי לו ליפול לרגלי. מכנסי היוגה הקצרים שלבשתי נדבקו לעור שלי והרגשתי הקלה כשסוף סוף הסרתי אותם. ניגשתי למקלחת עדיין בחוטיני האדום שלי אבל בלי חזייה ופתחתי את הברז. הושטתי את ידי כדי לבדוק את הטמפרטורה ונכנסתי מתחת למים הזורמים כשהם היו טובים מספיק. נאנחתי כשהמים החמים זרמו על הגב שלי והרגיעו את השרירים הכואבים. עמדתי לסגור את הצינור כשנשמעו דפיקות על הקיר שהפריד בין מישהו מלראות אותי. סגרתי את הברז והנחתי את ידי על השדיים החשופים שלי כדי לחסום אותם למקרה שזה מישהו אחר מלבד נייט. "מה!" צעקתי וחיכיתי שהאדם ידבר. "תמהרי ריין, אנחנו צריכים להיות בזירת פשע עכשיו, הייתה ירידה במרכז העיר ושני גברים מתים." קולו המבוהל של נייט מיהר החוצה. "פאק אוקיי אני יוצאת!" מיהרתי החוצה ותפסתי את המגבת מהקיר שהנחתי עליו. הלכתי לאזור יבש והתחלתי לייבש את עצמי במהירות ואמרתי לנייט להביא לי את המדים שלי. הוא נענה ותוך כמה שניות המדים שלי נזרקו אליי. זה היה לא נוח כשהייתי עכשיו בלי חזייה ותחתונים. המכנסיים כאילו נתנו לי מטרה כשניסיתי למנוע ממנו להיכנס בין התחת שלי. באמת קיוויתי שאף אחד לא ישים לב לחוסר התחתונים שלי. יצאתי ורצתי ללוקר שלי כדי להעיף את המגבת הלחה שלי פנימה. נייט כבר חיכה לי ליד הדלת בחוסר סבלנות. משכתי בכתפי לפני שברחנו מהבניין ונכנסנו לניידת שלנו. הוא הפעיל את הסירנה כשחגרתי חגורה ופתחתי את התא כדי לתפוס את האקדח שלי. "את יודעת שזה מאוד בולט שאין לך חזייה נכון?" הוא צחק ונסע. עיניי התרחבו כשהסתכלתי על הציצים שלי. "שיט!" נאנחתי.