"אני לא יודעת אם אני צריכה ללכת, חבר'ה," אמרתי לבלייר ואמרי. אמרי, שעברה על הבגדים שלי, עצרה וקמטה את מצחה לעברי. "את כל כך הולכת! מי יודע מתי נוכל להתלבש שוב? אני יודעת בדיוק מה לעשות עם השיער שלך." "יהיה כיף, גבי. תחיי קצת." "בגלל שאני רוצה לחיות אני מעדיפה להישאר כאן," אמרתי. שתיהן צחקו. גם דאגתי לאמא. הטלפון שלה היה מנותק. היא לא הייתה מקבלת מספר חדש בלי לספר לי. משהו קרה לאמא שלי. ללכת למסיבה