"אוף, את יודעת מה? שכח ממך." קול תפס בזרועי וקרע את הכובע מראשי ואז השליך אותו למרחק של שלושה מטרים. "מה לעזאזל לא בסדר איתך?" "את! אני מנסה לדבר איתך." "היית חייב לעשות את זה?" שיערי התותי נשפכו על כתפי. הבטתי סביבי, בתקווה שאף אחד לא שם לב למה שקורה. רציתי להיעלם. כמה ראשים הסתובבו וקלטו את הסצנה. משכתי בזרועי, אבל אחיזתו של קול הייתה חזקה. "את אפילו לא מצטערת." "בטח שלא. היית צריכה לראות את זה