יותר משעתיים על הכביש, אבל זה היה בגלל שקייד כל הזמן עצר. הדבר היחיד שארוז לי היה המדים שלי בתיק חוף קטן. נפרדתי מהבית שלי שוב בלי לדעת אם אי פעם אחזור. בלי שאף אחד גר שם, זה עלול להימכר או להיהרס. קייד העביר את ידו במעלה הירך שלי, דוחף את השמלה הכחולה שלי למעלה. כרסמתי את הציפורן שלי כשצפיתי בנוף הירוק. "אל תהיי לחוצה, אני אהיה איתך כל הזמן." "קל לך להגיד," מלמלתי. קייד הזיז שיער תות שדה מהפנים ש