קֵיד הִצְמִיד אוֹתִי לְמִטָּה. עִם הֶחָזֶה הַכּוֹאֵב וְהַיָּדַיִם הַמְּיוֹזָעוֹת שֶׁלִּי, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי עומדת לְהִתְעַלֵּף. כְּשֶׁנִּסִּיתִי לָסֶגֶת חָשַׁבְתִּי שֶׁהַחֶדֶר מִסְתּוֹבֵב.
"קֵיד," נִשַּׁמְתִּי בכבדות.
הוּא צָחַק בְּלַחַשׁ, "נֵלֵךְ לְאַט."
"זֶה עומד לִכְאוֹב."
"זֶה יִכְאַב, אֲבָל זֶה יַרְגִּישׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מַמָּשׁ מַהֵר, מותק."
"בְּסֵדֶר," נָשַׁפְתִּי נְשִׁימָה.
"אֲנַחְ
















