"משהו שאת רוצה להגיד, אומגה?" הארלו הטתה את ראשה הצידה. נפלא. "רק כמה שאלות," מלמלתי. בהיתי ברצפה כדי לא להסתכל לה בעיניים. "מוזר, לא ידעתי שאומגות יכולות להיות כל כך חופשיות עם אלפות." פניי התחממו. חרא. היא צעדה לעברי ומשכה בכתפי. הסתובבתי להסתכל עליה. ראיתי השתקפות של שנאה וגועל. מה כבר עשיתי לה מלבד להיוולד בלי זאב? אפילו זה לא קשור אליה, ובכל זאת האלפות והבטאות שנאו אותי. "גם אני תהיתי את זה."