ארבע שנים לאחר מכן! במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים. "אני מצטער, ניסינו הכל, אבל ריימונד לא משתפר. כדאי שתיכנסי להיפרד ממנו!" שון היינס קימט את מצחו בדאגה ואמר, "דוקטור, בבקשה תנסה משהו אחר? אם אבא שלי לא ישרוד, כל הנכסים של משפחת היינס יעברו לממשלה... אוי, מה לעשות... אף אחד מאיתנו לא ראה את ג'ואנה בשנים האחרונות. לעזאזל, גם אבא שלי. אנחנו לא מבינים מה הוא חשב. איך הוא יכול להתעלם מהנכדים שלו שמלווים אותו כל יום ולדאוג רק לבת הארורה הזאת שלי!" כל משפחת היינס הייתה אומללה בימים אלה. ריימונד, אביו של שון, ערך צוואה מוזרה על ערש מותו. הוא הוריש 51% מקבוצת היינס לנכדתו הבכורה, ג'ואנה. לשאר בני משפחת היינס הוא הוריש רק 10%. במילים אחרות, ג'ואנה תהפוך לבעלת המניות הגדולה ביותר בקבוצת היינס. אך, על פי התנאי הנוסף לצוואה, אם ג'ואנה לא תופיע לפני מותו של ריימונד, כל הנכסים של משפחת היינס יעברו ישירות לממשלה. לכן, משפחת היינס חיפשה נואשות את ג'ואנה בימים אלה. אבל זה היה כאילו ג'ואנה נעלמה מעל פני האדמה! אף אחד לא שמע ממנה ומעולם לא ראה אותה מאז שהיא וברוס התגרשו. "לדעתי, הבחורה הזאת פשוט מתנגדת לנו בכוונה! אף אחד לא יודע איפה לעזאזל היא הייתה כל השנים האלה!" אשתו השנייה של שון, אינגריד היינס, קיללה בזעם, ופניה התעוותו מעט. אז, היא, עם התאומים בבטנה, סילקה את ג'ואנה ואת אמה של ג'ואנה מהמשפחה. אחר כך אינגריד ילדה את בנה השלישי, וחשבה שמעמדה במשפחה מובטח לחלוטין. היא מעולם לא ציפתה שבסופו של דבר לא יהיה לה כלום. מכל שלושת ילדיה, הזקן עדיין העדיף את הילדה ג'ואנה. "אבא, אמא, סבא התעורר!" "ג'ואן... ג'ואנה שלי..." ריימונד היה בתרדמת יותר מתריסר ימים. שעתו הייתה קצובה. ולפני מותו, הדאגה היחידה שלו הייתה לנכדתו הבכורה, ג'ואנה. ג'ואנה נעדרת כבר ארבע שנים, וזה הדאיג את ריימונד כל כך. הוא אפילו חשד שאינגריד רצחה איכשהו את נכדתו האהובה. "אבא, ריק, ריאן ורוקסי הם לא הנכדים שלך? הצוואה שלך לא הוגנת! אתה בעצם לא משאיר להם כלום! הם יכולים באותה מידה פשוט לצאת לרחוב ולבקש נדבות אם אתה מתעקש לתרום הכל לממשלה!" "ג'ואן... תן לי לראות את ג'ואן. לא תקבלו אגורה לפני זה..." אינגריד צעקה בקול נמוך, "עברו ארבע שנים, ריימונד! מי יודע לאן היא נעלמה? חוץ מזה, אם באמת אכפת לה ממך, איך היא לא מופיעה לראות אותך בפעם האחרונה?" ניצוץ של חוסר סבלנות חצה את עיניה של רוקסן, והיא לא יכלה שלא לשאול, "ברוס, אתה יודע איפה אחותי הייתה?" ברוס קפא כי הוא לא ידע את התשובה לשאלה הזאת. לפני ארבע שנים, אחרי הגירושים שלהם, ברוס חשב שג'ואנה הולכת להמשיך להטריד אותו או לפחות לעשות סצנה! באופן בלתי צפוי, למחרת, ג'ואנה עברה דירה. היא לא לקחה איתה כלום מלבד תעודות הזהות שלה, אפילו לא את כרטיס הבנק שהיו בו 8 מיליון דולר. ובארבע השנים האלה, לא היו שום חדשות עליה בכלל. כמובן, גאוותן ככל שהיה ברוס, הוא גם לא יצר איתה קשר. עברו ארבע שנים! ובכל זאת, ברוס לא האמין שהיא תוותר כל כך בקלות! הוא הכין כל כך הרבה תוכניות להיפטר ממנה כל עוד היא תופיע. אבל התברר שהוא לא היה צריך אף אחת מהן! היא פשוט נעלמה מהעולם שלו לגמרי. "ג'ואן... ג'ואן!" "נו באמת, סבא גוסס! לכו להביא את הרופאים..." מוניטור האק"ג אמר לכולם שליבו של ריימונד מפסיק לפעום. בדמעות, בני משפחתו התאספו כולם סביב המיטה! הם בכו, לא בגלל מותו המתקרב של ריימונד, אלא בגלל הנכסים שעמדו להינתן כתרומה! טק, טק, טק... ממסדרון בית החולים נשמעו צלילי עקבים גבוהים! חריקה. דלת המחלקה נפתחה. האישה שנכנסה לבשה חליפה לבנה בהתאמה אישית! תיק הרמס במהדורה מוגבלת היה בידיה, ומשקפי השמש הגדולים כיסו את רוב פניה! רגליה הדקיקות היו ארוכות מספיק, אבל נעלי העקב הגבוהות הדגישו אותן עוד יותר! היא נכנסה עם אווירה של יופי קר כקרח, ונראה שהיא גרמה לטמפרטורה במחלקה לרדת בכמה מעלות! "מי האישה הזאת? אנחנו מכירים אותה? מי הרשה לה להיות כאן?" "זאת אני. באתי לראות את סבא שלי!" ג'ואנה הורידה לאט את משקפי השמש שלה וצעדה לעבר המיטה! "ג'ואנה!" האחרים השתנקו. היא השתנתה כל כך! שיערה השחור והארוך שהייתה רגילה לסרק ישר הפך לחום מתולתל. הוא היה מגיע למותניים שלה, אבל עכשיו הקצה שלו רקד סביב כתפה. היא השתנתה לחלוטין מנערת השכונה המתוקה לאשת קריירה בוגרת וסקסית! מה שהיה בולט עוד יותר היה שג'ואנה נראתה רזה בהרבה מבעבר. גובהה היה מטר שישים וחמש, אבל נראה שהיא בקושי שוקלת 40 קילו! בינתיים, התמימות באותן עיניים גדולות התרוקנה גם היא. רק מלהסתכל בעיניים שלה, אפשר היה להבין שהיא בטח חוותה הרבה בשנים האחרונות! "ג'ואנה? הו, סוף סוף, ג'ואנה! משפחת היינס הייתה נהרסת אם לא היית מופיעה..." בפעם הראשונה אי פעם, כל בני משפחת היינס שמחו כל כך לראות את ג'ואנה! "אני מצטערת, סבא. אני מצטערת שאיחרתי!" "ג'ואן," ריימונד קרא ובקושי פקח את עיניו, "אני שמח שאת בטוחה ובחיים. הו, סוף סוף אני יכול להירגע..." בזאת, ריימונד הושיט יד, אבל בשנייה הבאה, ידו נפלה חזרה על המיטה בחולשה, ראשו נטה הצידה, ועיניו נעצמו! ביפ! האק"ג צפצף, והכריז על מותו של ריימונד! "סבא? סבא!" ג'ואנה קראה, דמעות זולגות על לחייה. היא ידעה שסבא שלה הוא היינס היחיד שאי פעם דאג לה! "אה, נו באמת, תפסיקי עם הדמעות המזויפות האלה! היית צריכה להיות כאן מזמן אם אי פעם היה אכפת לך מסבא! עכשיו כשמגיע הזמן לדבר על ירושה, באת?" אמר בנו הבכור של שון, דריק. הסרקזם בטון שלו היה ברור. הוא מעולם לא ראה בג'ואנה כאחותו הגדולה, ועכשיו כשהיא הנהנית הגדולה ביותר מהמורשת של ריימונד, דריק שנא את ג'ואנה עוד יותר! "די עם זה. תתקשרו למישהו ותסדרו קודם את הלוויה!" אמר שון. הוא התאבל בהגיון כשליטף את ג'ואנה על הכתף. "ג'ואן, עכשיו שחזרת, תחזרי הביתה!" שפתיה של אינגריד התעקלו בבוז, אבל היא אמרה בעליצות, "נכון, בואי לגור איתנו! כמו כן, סבא שלך ערך צוואה על ערש מותו. הוא רוצה שתירשי 51% מקבוצת היינס! המחלה בטח בלבלבה לו את המוח. איך הוא יכול להשאיר מיזם כה גדול לילדה שלא יודעת עליו כלום? ג'ואן, את עדיין צעירה וטיפשה. פשוט תני לאבא שלך להמשיך לנהל את העסק!" אינגריד אמרה את זה כאילו ג'ואנה הייתה אמורה לציית להוראות שלה. עמוק בפנים, אינגריד הייתה משוכנעת שג'ואנה טיפשה בדיוק כמו אמא שלה הזונה! עד שג'ואנה תחזור לגור בבית שלהם, היא תהיה בשליטה מלאה של אינגריד! ג'ואנה הייתה חסרת הבעה. היא אמרה בקרירות, "אני לא רוצה לחשוב על זה עכשיו. אני רק רוצה לטפל קודם בסבא!" "כן, כן, את צודקת בזה. הלוויה של ריימונד היא הדבר החשוב ביותר עכשיו. כל השאר יכול להידחות!"