פרק ראשון
"כבר לקחנו 600 סמ"ק. שאיבה של עוד 400 סמ"ק עלולה להיות קטלנית," הזהיר הרופא בדחיפות.
"היא הסיבה שאוליביה במצב הזה. אם זה יעלה לה בחייה, אז שיהיה!" באה תשובה קשה.
במצב של הלם, ג'ינה מילר קלטה את חילופי הדברים האלה בין אמה, אלה מילר, לרופא. זה הרגיש כאילו הלב שלה נקרע לגזרים.
ג'ינה הצילה את ששת אחיה משריפה, וכמעט איבדה את חייה. השמיים חסו עליה, אבל נראה שאלה מוכנה לשמש כתליינית, הכל בשביל אחותה המאומצת, אוליביה מילר, שחלקה איתה את סוג הדם הנדיר שלה, אבל לא את קווי הדם שלה.
כשג'ינה התעוררה עם כאב ראש נוראי, והרגישה את דקירת המחט בגב ידה, היא משכה אותה במהירות. חיוורת ועם קור בעיניה, היא התיישבה ודרשה, "אל תיגעו בי."
הזעם של אלה התלקח כשראתה את ההתנגדות של ג'ינה. היא סטרה לה בחוזקה וצעקה, "יצור אנוכי! אוליביה מיהרה לחזור מודאגת בגללך אחרי ששמעה על השריפה, נקלעה לתאונה הזאת, ועכשיו היא מאבדת יותר מדי דם. הכל באשמתך, אז כן, זה רק הוגן שנשתמש בדם שלך כדי להציל אותה."
'אוליביה מודאגת? בולשיט. היא בטח לא יכלה לחכות לרקוד על הקבר שלי,' חשבה ג'ינה במרירות.
"מקללת! מאז שחזרת, אסון רודף אסון. השריפה, התאונה של אוליביה, השבץ של פיליפ. את מנסה לחסל את כולנו? למה זה לא יכול היה להיות את? למה את פשוט לא מתה?" אלה השתוללה, ידה מורמת לעוד מכה.
ג'ינה חשבה שהיא פיתחה חסינות להטיה ולרעל של המשפחה, אבל באותו רגע, זה הרגיש כאילו הלב שלה נמצא במלחציים, נמחץ.
ג'יימס מילר, אחיה הבכור של ג'ינה, עצר את אלה, וחשב, 'ג'ינה עדיין צריכה לתרום דם לאוליביה. אי אפשר לפגוע בה עכשיו. אחרי שהיא תסיים, להרוג אותה כבר לא יהיה משנה.'
הוא בהה בג'ינה, והאשים, "תמיד כל כך מקנאה, מתנכלת לאוליביה, שמעולם לא שמרה לך טינה. אין לך לב? זה רק קצת דם."
לקחת 600 סמ"ק כבר היה מוגזם, ועכשיו הם רוצים עוד 400 סמ"ק. 'הם מבקשים קצת דם? לא, הם מבקשים את החיים שלי,' חשבה ג'ינה בצחוק מר.
נוח מילר, אחיה השני של ג'ינה, ניסה לשדל אותה. "ג'ינה, נגמר הדם בבית החולים, ולקבל עוד ייקח יותר מדי זמן. אוליביה לא יכולה לחכות. תני את הדם שלך, ותפקיד מנהלת העיצוב בתכשיטי מילר יהיה שלך."
תכשיטי מילר היו בשפל עד שג'ינה הציעה את העיצובים שלה כדי להציל את העסק המשפחתי.
עם זאת, נוח, המנכ"ל, נתן את העיצובים שלה לאוליביה, בעקבות שכנוע קל, וייחס לאוליביה את ההצלחה. הקו זכה להצלחה רבה, אבל הקרדיט הלך לאוליביה, הגנבת.
כשג'ינה ביקשה צדק, המשפחה התגייסה מאחורי אוליביה, הפושעת. הם אמרו שזה רק "השראה" ו"דמיון מקרי".
ג'ינה הרהרה, הטון שלה קפוא כשהיא הגיבה, "מצטערת, אני לא מעוניינת."
פניו של נוח התעוותו בכעס כשהוא נבח, "אל תהיי אידיוטית! התפקיד הזה היה מיועד לאוליביה. אנחנו מעניקים לך אותו על מגש של כסף, ואת עדיין כפוית טובה?"
ג'ינה פרצה בצחוק רך, וחשבה, 'מעולם לא דאגתי לתפקיד. עזרתי כי חשבתי עליכם כמשפחה. אבל מעולם לא ראיתם אותי כאחותכם.'
הסטירה מאלה החזירה לג'ינה קצת שכל, והבהירה לה עוד יותר את המחשבה.
'משפחת מילר שייכת לאוליביה. גדלתי בבית יתומים. מעולם לא הייתה לי משפחה אמיתית,' היא הרהרה במרירות.
באותו רגע, ג'ינה ויתרה על כל תקווה לחיבה ממשפחתה כביכול. היא עצמה את עיניה ביאוש, וכאשר פקחה אותן שוב, כל שנותר היה נחישות קרה.
כשראתה את ג'ינה לא מוטרדת, אחיה השלישי, ליאם מילר, איבד את סבלנותו. "אוליביה על סף מוות. תפסיקי עם הבולשיט ותקשרו אותה! אם 400 סמ"ק לא יספיקו, ניקח 600 סמ"ק."
"מה לעזאזל אתם מחכים? תעשו את זה!" ליאם נבח על הצוות הרפואי.
הצוות הרפואי, שנלכד בדילמה מוסרית, היסס. שבועתם הייתה להציל חיים, לא לסכן אותם, אך להתנגד למשפחת מילר לא בא בחשבון.
אחות, בקול רועד ועל סף דמעות, התחננה לג'ינה. "גברת מילר, בבקשה. פשוט שתפי פעולה איתנו."
ליאם, שהתעצבן, החליט להתערב. ג'ינה, נעלה מבטים איתו, מבטה קפוא, ירקה, "אמרתי לך, אל תיגע בי לעזאזל!"
ליאם, שהופתע לרגע מהמבט העז של ג'ינה, התאושש ונהם, "נראה לי שאצטרך לראות את זה."
הוא הסתער לעברה, אבל ג'ינה הייתה מהירה יותר, ותפסה את פרק ידו באחיזת ברזל.
קול נקישה חדה הדהד כשליאם צעק, ברכיו כורעות, והוא נחת בערימה לרגליה של ג'ינה.
'איך לעזאזל היא עשתה את זה?' ליאם לא האמין, בוהה בפרק ידו המעוות, וחשב, 'היא נראית כאילו משב רוח יכול להעיף אותה, ובכל זאת היא שברה את היד שלי כל כך בקלות?'
"לעזאזל, את הרגשת אותי? אני אגמור אותך!" ליאם ילל, וניסה להגיב. ג'ינה הגיבה בבעיטה מהירה לחזה שלו, ושולחת גלי ייסורים דרכו, כנראה שברה צלעות.
אלה נאנחה, "ג'ינה, השתגעת? להכות את אח שלך?"
ג'ינה גילתה איפוק. זה היה מעשה הרחמים האחרון שלה כלפי ליאם.
היא ירתה מבט קר לעבר אלה, ואמרה בפשטות, "הגיע לו."
בלי מילה נוספת, ג'ינה דרכה על ליאם, והלכה לעבר הדלת.
"תעצרי, פשוט תעצרי!" אלה צעקה, קולה צרוד מיאוש.
ג'ינה אפילו לא עצרה.
האחרים בחדר היססו ליירט אותה, מחשש לסיים כמו ליאם.
"איך יכולה להיות לי כלבה חסרת לב כזאת בתור אחות? אחרי שנה של טפילות על משפחת מילר, להתענג על מותרות, את לא חייבת לנו לעזאזל כלום?" ג'יימס התפוצץ מזעם.
ג'ינה עצרה, הסתובבה ונתנה לשלושת הגברים מבט קר יותר מקרח. "הצלתי את התחת שלכם משריפה. וככה אתם משלמים לי?"
הם נותרו חסרי מילים.
ארס בקולה, אלה ירקה, "צאי עכשיו, ואל תחשבי אפילו שאת יכולה לחזור למשפחת מילר. כפוית טובה!"
