מנקודת מבטה של אריאנה~ "יש עלי תנין ארור!" צרחתי, קפצתי מהכיסא, הרגשתי ברגלי חולשה מיידית. אני נצמדה אלי בחוזקה כשהוא זחל עלי, היא לא הייתה גדולה כמו רוב התנינים שראיתי, אבל המבט הפראי בעיניה כשנעצה בי מבט וזחלה צעד אחר צעד, הפחיד אותי והלב שלי דפק מהר יותר ויותר. הרמתי את מבטי ולא מצאתי את מתאו, אבי התחמק לבטוח ואילו סילביו קפץ על שולחן האוכל והחליק דרכו, הכלים שהיו מונחים היו הרוסים. ראיתי אותו