יכולתי לראות את פניו, את החיוך השובב שלו, ואת שפתיו הרכות על שלי קודם לכן, נופל לתהום.
"מתיאו!" צעקתי.
הושטתי את ידי לתפוס אותו, אבל לא הצלחתי להגיע. איחרתי, ראיתי את האוקיינוס בולע אותו ולוקח אותו הרחק מידי.
"אריאנה! אני כאן, אני ממש כאן," הוא המשיך לנופף אבל הוא היה רחוק כל כך.
"מתיאו!" צעקתי שוב לפני שקפצתי משינה. גופי היה ספוג זיעה בלילה קר כזה.
"הזונה המזדיינת הזאת! איפה היא?" שמעתי קול של אי
















