מנקודת מבטה של אריאנה~
צלביתי את זרועותיי בעצבנות כשראיתי את המאהב של אחותי עוזר לה לעלות על הפודיום, נראה שהיקום נחוש בדעתו להלחיץ אותי בערב היפה הזה.
"בכל מקום שאני הולכת, את שם, סרינה," הזכרתי, תוך שאני מעניקה לה מבט מרושע.
"שש, אחותי, מישהו עלול לחשוב שאני הסטוקרית ולא את," היא צחקקה.
"היי, אני וינסנט," המאהב שלה חייך כשמתח את ידו לעברי, הוא היה גבר גבוה ומבוגר עם כתפיים רחבות, והוא היה גבר מו
















