אריאנה ~ נקודת מבט המסע חזרה למרינה ורדה היה שקט מאוד, מטאו מדי פעם היה זורק לי מבטים זועמים מכיסא הגלגלים שבו ישב, כעס בנימת הקול שלו כשדיבר איתי, או אפילו כשהתייחס אליי בשיחות. הרגליים שלו עדיין לא עבדו, וממבטו של הרופא יכולתי להבין שהחדשות לא יהיו טובות. ובמובן מסוים, מטאו גם ידע. הוא זרק לי מבט זועם שוב וכשהסתובבתי הוא הפנה את פניו, תהיתי על מה הוא חושב. "אם יש לך משהו להגיד, אז תגיד, אני מעדי