אריאנה, נקודת מבט~ "אבא שלי הוא חיה, כן אמרתי את זה, חיה ומחבל, אנס וכל דבר רע ונבזה אחר שעבריינים עושים באיטליה! אני שונאת אותו," אמרתי, מחזיקה את הנייר בידיים ורועדת מכעס כשקמטתי אותו והשלכתי אותו לרצפה. "אני שונאת את הבית, ואני לעולם לא רוצה לחזור, החיים שלי מאז שעברתי למלטה היו לא פחות ממדהימים, המלצר החתיך שפגשתי בשבוע שעבר, סוף סוף רוצה לקחת אותי לדייט נחמד, לאנשהו מפואר אבל במקום זה זומנתי הביתה על ידי אבא שלי," אמרתי כשזרקתי את התיק שלי לספה ונשמטתי לתוכה. "הערב!" צרחתי, "וגם החרא הזה יהיה שם" בת דודתי וחברתי הטובה ביותר בעולם, פיונה, ישבה לידי כשבכיתי ללא הפסקה. "אם תסרבי לזה, אני בטוחה שיגררו אותך למטוס," היא אמרה, נשמעת מצטערת בשבילי כשהרימה את הנייר כדי לקרוא את תוכנו. "חשבתי כשאבא שלי אמר 'תעשי מה שאת רוצה, אני לא רוצה לראות את הפנים הפתטיות שלך בסביבה.' הוא התכוון לזה, בשביל מה הבן אדם הזה צריך אותי, סיימתי עם החיים האלה, אני רוצה להיות גמורה פיונה," בכיתי לתוך כרית הספה. "תסתכלי על הצד החיובי, לפחות הוא יפשיר את החשבון עכשיו, ואנחנו יכולות לשלם על הדירה שרצינו, פשוט לכי למסיבה, ותחזרי, זה רק הערב נכון, לא כתוב שאת צריכה לישון שם," היא אמרה משפשפת לי קלות את הכתף לפני שהיא נשכבה עליה. "אני יודעת שזה קשה ילדה, אבל את תעברי את זה, יאללה בואי נעזור לך להשיג שמלה, את עדיין אריאנה רינאלדי האקסצנטרית היפה, את חייבת להראות לאחיות החורגות שלך, את יודעת שהן יהיו שם, עם העיניים הפעורות שלהן," היא אמרה מדלדלת את השיער שלי ומושכת אותי לעמוד על הרגליים, מה שעשיתי באי רצון. "אני לא רוצה ללכת, הלוואי שיכולתי להגיד להם שרכבת פגעה בי או משהו," אמרתי, מנענעת בראשי במחאה. "אין סיכוי, בואי, נלך לבוטיק לה פרלה מלטזית," היא אמרה, באה למשוך אותי לדלת. 3 שעות לאחר מכן הייתי בדרכי הביתה לאיטליה כדי להשתתף במסיבה שאבי החליט לערוך לכבוד אחי החורג המאומץ מטאו. השם שלו שלח גלים של גירוי טהור במורד עמוד השדרה שלי כשמשכתי את המחשבה עליו ממוחי. אני שונאת אותו, בכל נימי נפשי, הוא חרא ואני שמחה שכולם רואים את זה עכשיו. ממזר רקוב, אבא שלי היה קורא לו בסתר, אז למה הוא עורך את המסיבה המורכבת הזו לכבודו ולמה אני צריכה להיות בתוך כל הגברים הנבזים הזקנים האלה? הרמתי את ההזמנה שנמעכה באופן ניכר, ויישרתי אותה שוב, קראתי את תוכנה שוב, הפעם בצורה ברורה יותר אתם מוזמנים בכבוד לערב של מסתורין ותענוגות באחוזתו של דון וינצ'נזו רינאלדי הנכבד. תאריך: 30 בינואר 2023 שעה: מחצות ועד עלות השחר מיקום: וילה רינאלדי, השוכנת בצללי מרינה ורדה. קוד לבוש: שחור לגברים, נשים חופשיות לבחור מה שמרתק אותן, עם רמז למסתורין. הצטרפו אלינו תחת מגן הלילה, כשנחגוג נאמנות, חיים ואת קשרי האחווה שלנו. תתענגו על המטבח המשובח ביותר, יינות משובחים שסיציליה מציעה, ופיתויי תענוגות אסורים. אבל זכרו, בתוך החומות האלה, איפוק הוא בעל חשיבות עליונה, והמטבע של הלילה הוא סודות, סמכו רק על אלה שאתם מכירים, כי לבגידה יש השלכות חמורות משפחת רינאלדי. הסתכלתי על זה ברוגז, המסיבות המזויפות האלה שהגברים האלה עורכים רק כדי להראות מי יותר חזק, מיד נגעלתי. זה היה אבא שלי, אבל עכשיו נראה שמטאו הוא הדון הלוהט החדש בעיר, קורא לכל הירייה, ואבא שלי לא אהב את זה. זה בטח חתך עמוק לתוך אבא שלי, אז למה הוא יערוך את המסיבה הזו לכבודו? ולמה אני צריכה להיות שם? לא אחרי הפעם האחרונה שהוא ואמא החורגת שלי רימו אותי לפגוע באבא כל כך עד שהייתי צריכה להחליט לעזוב את איטליה. אבא שלי הוא כמו נשר, הוא מחכה לך ואז מכה. הרבה אחרי זה, יצאתי מהמטוס שסיימתי את התהליך והייתי חופשייה. כל מה שיכולתי לדמיין היה איך אני אגיב לפגוש את החרא השקרן הזה שוב, וכמה מהר אני לא יכולה לחכות לצאת משם. אבא שלי פשוט בחר את היום הכי גרוע לעשות לי את זה! בדיוק כש אנזו סוף סוף ביקש ממני להיות הילדה שלו, משהו שקיוויתי לו. עברתי על פני מסוע הכבודה ופניתי לדלת שדה התעופה. כשהדלת נפתחה לקחתי נשימה עמוקה, הוצאתי את כל המחשבות השליליות בראשי ואימצתי הילה חיובית. חייכתי וכשעשיתי זאת, אדם נושא מאוורר עבר לידי וניפח את ההזמנה מידי. צרחתי וזינקתי לעברה, תפסתי אותה לפני שהיא יכלה לעוף וייצבתי את עצמי לנחות. כשעשיתי זאת נחתתי באחיזה האיתנה של שוטר משדה התעופה, האחיזה שלו הייתה הדוקה מדי מכדי להיות ידידותית. "עזוב אותי! מה זה?" שאלתי, ליבי לפתע דופק בחזה. "האם את אריאנה רינאלדי?" הוא שאל, מסתכל עלי במבט חד, הסתכלתי עליו בפחד. האם אני מכחישה את שמי כרגע או שזה אחד מאנשיו של אבא? החלטתי ללכת עם התקווה המפחידה שזה הראשון. "כן, אני, מה לעזאזל זה?" שאלתי, משיבה את זרועי מאחיזתו, צפיתי בשתי שוטרות מצטרפות אליו, הבלונדינית הוציאה מכיסה את מה שקיוויתי שלא תהיה! "את עצורה בגין קשירת קשר עם פושע איטלקי ודון מאפיה, מטאו דונטלי, להפצת סמים קשים בכוונה, כל דבר שתגידי יכול וישמש נגדך בבית משפט" הכריז השוטר, מצביע לשוטרת הבלונדינית להניח את האזיקים. "מה! הוא רק אחי המאומץ! אני לא יודעת כלום על זה!" אבל לא היה להם אכפת, כבר הוטלתי החוצה והושלכתי לניידת המשטרה. אני אפילו לא נחתתי כמו שצריך, מטאו, יא חתיכת חרא חלקלק, ואני כבר רוצה לרצוח אותך!