אריאנה, נקודת מבט~ "מָטֵאוֹ, זה המקום הנכון לדבר הזה? אני יודעת שאני חייבת לך את זה על שהצלת אותי, אבל זה מטורף," התחלתי, ומצאתי כל תירוץ כדי לא לעשות את זה. אשמה קרעה אותי לגזרים כשנותרתי שקועה במחשבותיי, מצד אחד, השתוקקתי לזה בדרך מסוימת. תשומת הלב שלו הייתה משהו שתמיד קינאתי בו אצל חברתי, קיארה, עד שהיא כמעט התאבדה. "עדיין חושבת," הוא חייך, נאנחתי קלות והסתכלתי עליו, איך הוא ידע את זה? מָטֵאוֹ