אריאנה, מנקודת מבט שלי~
"זו לא הסיבה שבגללה סיימתי את זה איתך, אמיליו, תמיד היית שקרן דו-פרצופי, ותמיד התחרת במטאו," השבתי.
הוא נרתע מעט, מפוחד מהמבט של אלונזו.
"נו באמת, אני רק אומר שלום, אני לא מנסה לפגוע בך או משהו, תקרא לכלב שלך, כי מהדרך שבה הוא מרחף סביבך אני אומר שהוא אחד הכלבים של אבא שלך," הוא צחק.
לא האמנתי, עדיין, החור התחת הגאוותן שתמיד היה.
למה אני תמיד נמשכת לרעילים?
אני שוברת את המע
















