אריאנה ~ נקודת מבט
לא האמנתי שהילד שלנו הוביל אותי למצוא אותו, הסתכלתי על פניו הרטובות והקרות כשצוותי הרפואה הסיעו אותו על אלונקה.
נגעתי בחזהו ונאנחתי "חשבתי שאבדתי אותך לנצח. הפחדת אותי, מתאו" לחשתי.
הוא זז ולשנייה עיניו נפקחו והוא הסתכל עליי, "בקי..." הוא קרא לפני שעיניו נעצמו שוב.
הייתי המומה מכך, בקי?...
האם הייתי טיפשה כל הזמן הזה?
למה הוא חשב על בקי, לא האמנתי למה ששמעתי, זה הרגיש כמו בדיקת
















