איילה:
צפיתי בדלת חדר השינה של סטפנו נפתחת, ואז אמירה יצאה מהחדר, או יותר נכון, כמעט ברחה מהחדר.
מבט מבולבל עלה על פניי, ואז מבטו הצטלב בשלי. נענעתי בראשי בשאלה, אך הוא לא טרח לענות כשחזר פנימה וטרק את הדלת אחריו, מה שגרם לי לגבות הרים בתמיהה.
ידעתי שלא כדאי לי לנסות ולהתערב. הדבר האחרון שרציתי היה להרגיז את האיש. אם כבר, יכולתי לומר שהוא התנהג כך רק בגלל שהאישה הרגיזה אותו טכנית. הוא היה רגוע יות
















