סטפנו: "את יכולה להישאר כאן," אמרתי, ופתחתי את הדלת עבור איילה. החדר שבחרתי עבורה היה זה שממול לחדר שלי. העובדה שידעתי שאסגור אותו בקרוב מספיק הייתה משהו שהיא לא ידעה עליו, אבל שוב, לא רציתי שהיא תגלה על זה עדיין. מבטה פגש את שלי, ויכולתי להבחין שהיא בוחנת את הבעתי במשך כמה שניות לפני שהניעה את ראשה בתמיהה. "למה?" היא שאלה, כשהיא כורכת את זרועותיה סביב עצמה. "סליחה?" שאלתי, כשאני מקמט את מצחי בבלב