הייתי נעולה בחדר השינה של אלכס כבר שתים עשרה שעות טובות. מישהו הביא לי ארוחת צהריים אבל לא יכולתי לאכול. החדר היה גבוה מדי בשביל שאקפוץ והדלת הייתה מוצקה מדי בשביל לפרוץ אותה. כמעט חרשתי תלם בחדר לפני שסוף סוף התמוטטתי על המיטה. הסיכוי היחיד שלי היה כשמישהו יבוא עם אוכל וחשדתי שזה יהיה אלכס עם ארוחת הערב. יכולתי להגן על עצמי אבל להילחם באלכס היה לבקש יותר מדי. המוח שלי היה יבש לחלוטין. הדלת רעדה ק