קֵייד מָשַׁךְ אֶת הַכִּסֵּא בִּשְׁבִילִי וְאָז זָז לָשֶׁבֶת מוּלִי. הוּא הֵסִיר אֶת כָּל הַכִּסְאוֹת וְהַשֻּׁלְחָנוֹת מֵהַכִּתָּה, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַשַּׁרְשֶׁרֶת. מָתַי הָיָה לוֹ זְמַן לִקְנוֹת אֶת זֶה? זֹאת הָיְתָה אֶבֶן גְּדוֹלָה. יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַפָּנִים שֶׁלִּי בָּהּ. לְקֵייד הָיָה טַעַם טוֹב בְּתַכְשִׁיטִים. אֶשְׁמֹר עַל זֶה לָנֶצַח. לִטַּפְתִּי אֶת הָאֶבֶן הַק