"גבריאלה."
הצטמררתי. בכל פעם שמישהו קרא לי בשמי המלא זה אומר שמשהו לא בסדר.
"מה?" הסתובבתי ומצאתי את אלכס נשען על ארון הספרים.
הספרייה הייתה שקטה במיוחד מכיוון שהיה אחר הצהריים המאוחרים. אפילו הספרנית לא הייתה שם. עם השעיית הלימודים, לא היה צורך ללמוד, אם כי רציתי להעסיק את עצמי. טקס הריקוד של אומגה היה הלילה, אשר כלל חצאיות זעירות, חולצות בקושי מכסות את השדיים שלנו ושירים עממיים ישנים. שפע של אוכ
















