אלאה התקרבה למכוניתה, צועדת לעברה, מוכנה להיכנס. ברגע שפתחה אותה, מישהו זז בזריזות והכניס אותה בכוח פנימה. "היי, מה אתה עושה?" אלאה הסתובבה, בוהה בזעם בגבר בעל העיניים הכחולות הבולטות שנעץ בה מבט חד. "תכנסי!" אלאה התנגדה, אבל הגבר דחף אותה בכוח, וגרם לה ליפול לתוך המכונית. היא ניסתה לדחוף אותו החוצה, אבל הייתה איטית מדי. הגבר כבר החליק למושב הנהג והתניע במהירות את המנוע. "צא מהמכונית שלי!" צעקה אלאה, מנסה לדחוף אותו. "אאאאא!" היא צרחה כששמה לב שידה מכוסה בדם לאחר שנגעה בזרועו הפצועה של הגבר. "לעזאזל, צא!" אלאה ניסתה למנוע מהגבר לנהוג במכוניתה. הגבר, אדוארד, הסתכל עליה בתסכול ודחף אותה הצידה. "אין לי זמן!" הוא נזף, בדיוק כשמאחורי המכונית נשמעו יריות. בום! בום! בום! קְרַאשׁ! אלאה כיסתה את אוזניה, צופה במראה האחורית מתנפצת. היא בהתה באדוארד בזעם. "מטורף שכמוך, הרסת לי את המכונית!" היא צעקה בזעם. "ילדה, אין לי זמן לוויכוח הזה!" אדוארד לחץ על דוושת הגז, מאיץ דרך העיר. התנועה הפתאומית גרמה לאלאה ליפול קדימה. "אאוץ'!" היא יללה, אוחזת בראשה לאחר שפגע בלוח המחוונים. לפני שהספיקה לקחת נשימה, הנהיגה הברוטלית של אדוארד הטילה אותה שוב הצידה. יריות פגעו בשמשה האחורית של מכוניתה. "אאאאא! תפסיק להרוס לי את המכונית, יא אפס! תגיד להם להפסיק לירות!" היא צרחה ליד אדוארד. "תחגרי חגורה אם את רוצה להישאר בחיים!" פקד אדוארד. אלאה חיפשה במהירות את חגורת הבטיחות שלה, בעוד הגבר לידה הוריד את החלון והשיב אש לעבר הרכב הרודף. היריות שלו החטיאו. המכונית הרודפת הדביקה אותם, ונגחה במכוניתה. קולות שריקת המתכת ומראה הניצוצות גרמו לאלאה לסתום את אוזניה, ומקללת את אדוארד בליבה על שהרס את מכוניתה. וְרוּם! וְרוּם! צִיצ! בום! בום! בום! "איפה הטלפון שלך?" צעק אדוארד, מייצב את עצמו מפני התנועה. "מה?" אלאה הסתכלה על ידו המושטת בבלבול. "הטלפון שלך!" אלאה חיטטה בתיקה, ומסרה אותו במהירות. ביד אחת, אדוארד ביצע שיחה קצרה לפני שניתק. מצידה של אלאה, היא ראתה את האויב של אדוארד מכוון נשק. אדוארד תפס אותה במהירות והוריד אותה למטה, כשיריות הוחלפו. "למען השם, אני הולכת להרוג אותך! הרסת את כל מה שיש לי וכמעט גרמת לי למות!" צעקה אלאה בכעס. עמדתם הייתה נצורה כאשר מספר מכוניות הקיפו אותם. אורות בהירים מאחור האירו את רכבם. אלאה הסתובבה וראתה מסוק עוקב אחריהם. "אוי אלוהים, זה מטורף. אני עדיין רוצה לחיות!" היא מלמלה, מכסה את אוזניה ומתכוננת לגרוע מכל. המסוק לא ירה עליהם, אלא על המכוניות הרודפות. אלאה פעורה פה בתדהמה כשאדוארד האיץ משם, והשאיר את הכאוס מאחור. "אני לא אתן לך ללכת עד שתחליף את המכונית שלי!" אלאה נעצה את אצבעה לעבר פניו. אדוארד חייך חיוך קל, בז לזעמה. "אתה חירש? קניתי את המכונית הזאת רק לפני חודש עם משכורת של שנה שלמה. אני אהרוג אותך אם תנסה לברוח מזה!" "אני ממש מפחד," השיב אדוארד בסרקזם, מתמקד בכביש ומשאיר את שאר מכוניות האויב מאחור. "ממזר!" שרקה אלאה. אדוארד סוף סוף עצר את המכונית במרחק בטוח מהרודפים שלהם ויצא במהירות. אלאה הלכה אחריו, עדיין מעשנת. "לאן אתה הולך?" "לקנות מכונית," אמר אדוארד באדישות, והתרחק. "אתה חושב שזה בדיחה?" צעקה אלאה, עומדת ליד דלת המכונית. אדוארד התעלם ממנה, בודק את פצע הירי בזרועו בזמן שחיכה לג'רי שיגיע. הוא הסתובב להעיף מבט באלאה, שעדיין צעקה. "את..." מילותיו נגררו כשהבחין במכונית עוצרת מאחורי אלאה. אדוארד רץ לעברה, אבל גבר יצא מהמכונית וכוון אליהם אקדח. בום! בום! אדוארד התחמק מהכדורים, אבל אלאה נפגעה בבטנה. היא התמוטטה ליד המכונית כשאדוארד התכופף מאחוריה, בלי תחמושת. פיצוץ של מכונית שאג במרחק. בום! ג'רי הגיע במסוק, והשמיד את רכב האויב וחילוץ את אדוארד. ג'רי ירד, ועזר לאדוארד לעמוד לפני שהם ניגשו לאלאה, ששכבה על הקרקע, דם מצטבר מפצעיה. ג'רי הסתכל על הילדה, בקושי בהכרה, ושאל את אדוארד, "מי היא?" אדוארד התכופף ליד אלאה, נשימתה רדודה. "תביא אותה איתנו," הוא פקד, ונכנס למסוק. ג'רי היסס, אבל המשיך, נושא את אלאה מחוסרת ההכרה על הסיפון. *** "אבא!" אלאה התעוררה בבהלה, לבה פועם בחוזקה. זה היה סיוט, אותו אחד שרדף אותה במשך שנים: אביה שוכב על הרצפה, דם ניגר מראשו. היא שפשפה את פניה, סוקרת את החדר הלא מוכר. ידה נגעה בצינור עירוי המחובר לזרועה. הדלת נפתחה בחריקה, ואישה עם ציוד ניקוי נכנסה. "את ערה! אני אתקשר לאסמה בשבילך," אמרה האישה באדיבות. מבולבלת, אלאה קימטה את מצחה. מי זאת אסמה? איפה היא? רגעים לאחר מכן, אישה מבוגרת נכנסה, ניגשת לאלאה. "התקשרתי לרופא. תהיי סבלנית," אמרה אסמה בחום, אבל שאלותיה של אלאה נפלטו החוצה. "איפה אני?" "את באחוזה של מר אדוארד," הסבירה אסמה. אדוארד. השם שלח צמרמורת של הכרה דרך אלאה, אבל שאר שאלותיה נותרו ללא מענה. "מי זה אדוארד? אני לא מכירה אותו. למה אני פה?" אסמה חייכה בדיוק כשהרופא נכנס לחדר. אלאה שמרה על שקט, מחכה שהרופא יבדוק אותה. לאחר שהרופא עזב, אסמה נשארה בחדר. שלוש נשים יפות נכנסו, והשאירו את אלאה מבולבלת עוד יותר לגבי היכן היא נמצאת ומדוע היא לא זוכרת מה קרה לה. "אסמה, מה שלומה?" אסמה הסתובבה להסתכל על קארוליין, אישה בלונדינית שמתקרבת אליה. "היא עדיין תחת טיפול. תתרחקו ממנה." אלאה התבוננה בשלוש הנשים - אחת בלונדינית ושתיים כהות שיער - שלכל אחת מהן תווי פנים מושלמים. אלאה לא הצליחה להבין היכן היא נמצאת. "למה אני פה? מי אתן?" אישה צעירה כהת שיער ניגשה לאלאה. "את המאהבת של אדוארד?" "דינה, כבר אמרתי לך לא להטריד אותה!" גם קארוליין ניגשה לאלאה. "אסמה, אנחנו רק רוצות להכיר אותה!" "ג'רי אמר שהיא סתם משרתת. למה אתן כולכן כל כך חשדניות? אף אחת לא תחליף אתכן!" "היא הגיעה עם אדוארד, אסמה. אנחנו לא יכולות פשוט לשתוק!" אסמה נאנחה, והסתכלה על שלוש הנשים שהיו קשורות לאדוארד. "תצאו. היא צריכה לנוח." אחת הנשים פשוט בהתה באלאה במבט חודר. אלאה לא אהבה את זה. שלוש הנשים עזבו, ואחריהן אסמה. "אסמה!" קראה אלאה לאסמה כשעמדה לעזוב. אסמה ניגשה אליה שוב. "מה זה?" "למה אני פה? אני רוצה ללכת הביתה!" "אני אדבר עם ג'רי." אלאה נאנחה, תוהה מדוע האנשים האלה כל כך מוזרים. "איפה החפצים שלי?" "אני אביא אותם לך!" אלאה לא הייתה מרוצה מתשובותיה של אסמה. "תנוחי לעת עתה. משרת יביא לך את האוכל שלך בקרוב." אלאה שתקה, נשענת לאחור ומחכה שמישהו יביא לה את חפציה. אסמה צדקה - משרתת בשם מריה באה עם האוכל שלה. ממריה, אלאה נזכרה שנורתה על ידי גבר לא ידוע שהביא אותה באותו זמן. מריה גם הודיעה לאלאה שהיא הייתה בתרדמת במשך שבוע. לאחר שהתעוררה, אלאה התאוששה במהירות אבל השתעממה מלהישאר בחדרה. למרות שהיא יכלה ללכת שוב, היא עדיין לא פגשה את אדוארד או ג'רי כפי שאסמה הזכירה. עדיין לא הורשה לה לעזוב. "מריה." מריה נכנסה לחדרה של אלאה, מכיוון שהשתיים התקרבו מאז שמריה עזרה לעתים קרובות לנקות את חדרה. מריה הייתה משרתת ידידותית שעבדה שם. "אלאה, בדיוק ראיתי את מר אדוארד חוזר." אלאה הסתכלה על מריה בהתרגשות. "באמת? אני יכולה לראות אותו?" מריה היססה. "אני לא חושבת שאת יכולה!" "מה? למה לא?" מריה נאנחה, והסתכלה על אלאה. "את יודעת, זה לא קל לפגוש את מר אדוארד, אפילו לנו שעובדים באחוזה. למה את רוצה לפגוש אותו?" "כמובן, אני רוצה לבקש ממנו לשחרר אותי ולפצות אותי על ההפסדים שלי!" "איזה הפסדים?" "הוא הרס לי את המכונית, וכמעט מתתי בגללו!" מריה נאנחה למשמע דבריה של אלאה. "את יודעת, בשביל דבר כזה, את לא צריכה לפגוש את מר אדוארד. פשוט תדברי עם ג'רי." אלאה קימטה את מצחה לנוכח הצעתה של מריה. "אני יודעת. אסמה אמרה את אותו הדבר. אבל מי זה ג'רי? איפה אני יכולה לפגוש אותו?" "הוא יד ימינו של מר אדוארד. הוא מטפל בכל הבעיות. הם לא היו בסביבה, אבל עכשיו הם חזרו. פשוט תדברי עם אסמה - היא תדבר עם ג'רי בשבילך!" אלאה נאנחה, תוהה מדוע כל כך קשה לפגוש את אדוארד. האם הוא היה סוג של אל? כולם נראו כל כך מכבדים אותו. "מי זה מר אדוארד?" מריה הסתכלה על אלאה בצורה מוזרה. "את לא מכירה אותו?" "לא. מי הוא? האם הוא אל? למה כולכם כל כך מכבדים אותו?" מריה חייכה למשמע שאלותיה של אלאה. "מר אדוארד הוא איש עשיר. הוא הבעלים של כמה חברות גדולות במדינה הזאת ומחוצה לה. אל תדאגי - הוא לא יברח מפיצוי לך. זה בלתי אפשרי!" אלאה הנהנה בהבנה. "אני יכולה לדבר עם ג'רי היום?" מריה נראתה חושבת. "אני אעזור לך. אני אדבר עם אסמה!" אלאה הנהנה, מחייכת. לאחר שדיברה עם מריה וחיכתה בחדרה, אלאה השתעממה כשמריה לא חזרה. היא עזבה את חדרה ונדדה משם, מחפשת את ג'רי. היא הייתה משוכנעת שהוא האיש שהיא פגשה עם אדוארד לפני שהתעלפה. זיכרונה ממנו היה חלוש אבל עדיין נוכח. אלאה עצרה כשנתקלה באחת הנשים היפות שנכנסו לחדרה קודם לכן. זו הייתה האישה שפשוט בהתה בה במבט מעריך. "את אבודה?" אלאה עצרה ממש מול האישה. "אני רוצה לפגוש את ג'רי!" האישה חייכה לאלאה. "אני יכולה לעזור לך למצוא את ג'רי!" אלאה חייכה בשמחה. במבט מהוסס, היא גייסה את האומץ לבקש עזרה. "באמת?" "כן. איך אני יכולה לעזור לך?" אלאה הנהנה במהירות. "כן, איפה אני יכולה למצוא אותו?" האישה חייכה בחינניות. "את רק צריכה ללכת לשם ולהיכנס לבניין הזה!" האישה הצביעה על בניין רחוק מהמקום שבו הן עמדו. אלאה הבינה וחייכה. "ג'רי שם?" האישה הנהנה, מחייכת. אלאה הייתה נרגשת. "תודה. אה, אני אלאה!" אלאה הושיטה את ידה, שהאישה קיבלה בחום. "רוז!" אלאה הנהנה, שמחה מתגובתה של רוז. "בסדר, רוז, אני מאוד אסירת תודה על העזרה שלך!" רוז חייכה והנהנה. אלאה הלכה לעבר הבניין שרוז ציינה. היא הגיעה לבניין וניגשה לדלת המקשרת. אלאה לא הצליחה להבין מדוע האחוזה הייתה כה עצומה. היא נכנסה לחצר וקיבלה את פניה גינה עם פסלי סוסים לבנים הפונים זה לזה, מזרקה ובריכה. הגינה הייתה מוקפת בוורדים לבנים, שהיו יפים עוצרי נשימה. אלאה נדהמה משפע הוורדים הלבנים שפרחו שם. היא ניגשה לגינה ונגעה בוורדים הלבנים. היא התכופפה להריח ורד ניצן, ושכחה לרגע את מטרתה להיות שם - למצוא את ג'רי. במבט לאחור, אלאה הבינה שהיא נדדה רחוק מדי. החלק הזה של האחוזה נראה מופרד מהאזור שבו שהתה עם מריה ושאר המשרתים. ספקות לגבי עזרתה של רוז החלו להתגנב למוחה. כשאלאה הסתובבה, היא נבהלה לראות מישהו עומד שם, בוהה בה בקרירות. "תסלקי את הידיים המלוכלכות שלך מהוורדים שלי!" אלאה קימטה את מצחה, הסתכלה על ידה לפני שזעפה באדוארד.