אלֵעָה התעוררה מהעלפון שלה, אוחזת בגבה, שהרגישה תפוסה וכואבת מאוד. היא מצמצה בעיניה, מסתכלת סביב לחדר, לא ידעה איפה היא נמצאת. אלֵעָה הזיזה את ראשה שמאלה וימינה, ממש הרגישה את הנוקשות בצווארה. היא הציצה באור הבהיר, שנראה כאילו כבר צהריים. אלֵעָה הלכה לכיוון הדלת, מנסה לפתוח אותה, אבל היא הייתה נעולה. היא דפקה על הדלת, צועקת לעזרה. דוק, דוק, דוק. "עזרה, יש מישהו בחוץ?" היא צעקה, מקווה שמישהו יעזור