אליסה ואלאה עדיין היו בגן. אדוארד שתק זמן רב למדי, כי אלאה לא נראתה עליזה כמו בפעם הראשונה שאליסה פגשה אותה.
"אלאה, את בסדר?" אליסה ליטפה את גבה של אלאה, וגרמה לילדה לפנות אליה בחיוך.
"כן, אני בסדר. פשוט תמשיכי בעבודה שלך, אני אחזור." אליסה חייכה חיוך קטן, והתבוננה באלאה, שהשתנתה כל כך מהר.
"את מאמינה למילים שלי?" אלאה, שעכשיו עמדה, הביטה באליסה, שישבה בקרבת מקום.
"אני לא יודעת. תני לזה להיות הדאג
















