מנקודת מבטו של לאנס היא עמדה שם קפואה במקומה. מבטי נפגש בשלה והיא נראתה כאילו ראתה רוח רפאים. היא התעשתה וחזרה לעצמה, הסתובבה על עקביה ועזבה את המשרד שלי. "לעזאזל," דחפתי את איב מעלי, לא אכפת לי שהיא נחתה על התחת שלה על הרצפה. "לעזאזל," נאנחתי, "צאי לעזאזל מפה איב, עכשיו." "מה אתה אומר?" "אמרתי לך לא להופיע בשעות העבודה המזדיינות שלי." "אבל אתה-" "צאי לעזאזל מפה לפני שאני קורא לאבטחה." "אתה תצטער