התעוררתי וקמטתי את מצחי, זה לא היה חדר השינה של לאנס. ישבתי במיטה והבטתי סביב לחדר הקטן. קירות לבנים ופשוטים. מיטה קטנה באמצע וארון בגדים אחד. הבטתי החוצה דרך הדלת הפתוחה וזינקתי על רגליי. האם נחטפתי? יצאתי מהדלת, ולאנס ישב עם קפה חם ביד אחת ועיתון בשנייה. שמתי את ידי על פי. "התעוררת," קולו היה סתמי, בלי להסתכל עלי. נזכרתי שהוא עמד על רגליו מחוץ למועדון. "אתה פצוע? הקטטה, אתה בסדר?" לא הייתי בטוחה