התעוררתי בבוקר שלמחרת והוא כבר לא היה במיטה.
חיוך זחל על פני כשחשבתי על הלילה שעבר. העיניים שלו נעוצות בשלי, כשהגופות שלנו צמודים זה לזה.
קמתי על רגליי כשאני מסמיקה כמו עגבנייה שהאדימה מכל המחשבות שמילאו את ראשי.
החלפתי לחולצת משרד שחיבקה את הקימורים שלי בדיוק במקום הנכון והראתה מעט מחשוף.
"שלום גברת, ארוחת הבוקר שלך מוכנה," אמרה לי עוזרת כשנכנסתי לסלון.
"תוכלי לארוז את זה לקחת?" תהיתי. הייתי רגיל
















