הערב הגיע והגיע סוף סוף הזמן שנעזור לחזור לאחוזה. פחדתי מהרגע הזה, מהזמן הקצר שבילינו יחד. נהניתי מכל רגע. הוא נתן לי אחת מהחולצות שלו ללבוש. זה נראה כמו שמלה מיניאטורית. "אני צריך למלא את המקום הזה בבגדים נוחים במידות שלך, כך שבכל פעם שנהיה כאן לא יחסר לך משהו ללבוש." הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת. הוא אמר את המילים שאומרות שיש לו תוכניות שאחזור למקום הזה. הנהנתי בהסכמה. אשר חיכה ליד המכונית ומיד הור