הייתה חצות, וטיפות הגשם היכו בחלון בעוצמה. בתוך הבית, אמר גבר בקרירות, "חתמי על מסמכי הגירושין! כפיצוי, אתן לך 100 מיליון דולר מזונות." "האם עשיתי שוב משהו לא בסדר, ברוס?" שאלה ג'ואנה היינס בפחדנות. היא תמיד הייתה משרתת צנועה מולו. "רוקסי חזרה, והיא לא רוצה לראות אותך! הגיע הזמן שהנישואים שלנו יסתיימו. אז את צריכה ללכת!" אמר ברוס אוורט, מצליב את רגליו הארוכות ונשען לאחור על הספה. הוא היה יפה תואר כמו פסל יווני קלאסי, אבל המבט על פניו היה קר כתמיד. שפתיה החיוורות של ג'ואנה רעדו כאילו נפלה למים קפואים. היא שאלה בהלם, "אתה מתגרש ממני בגלל שהיא חזרה? הנישואים שלנו הם לא יותר מבדיחה בשבילך?" "את לא היית זו שרציתי להתחתן איתה מלכתחילה, וגרשת את רוקסי לפני שנתיים עם הטריקים המלוכלכים שלך. עכשיו שהיא חזרה, אני לא אעשה את אותה טעות. תחתמי מהר על המסמכים! שמונים מיליון דולר עבור שנתיים מהחיים הפתטיים שלך. את צריכה להתייחס לזה כמציאה." ברוס תמיד היה טוב בלפגוע בה במילים. "אני... מה יקרה אם לא אחתום עליהם?" שאלה ג'ואנה במרירות. "תעשי מה שאת רוצה. יש לי דרכים לגרום לך להיעלם. באופן חוקי או לא, אף אחד לא ישים לב." כיורש המשפחה העשירה ביותר בעיר גרייפורט, ברוס תמיד היה מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה. מי בכלל יעז להתייצב מולו? לפני שנתיים, משפחתה של ג'ואנה החליטה ליצור קשר עם משפחת אוורט באמצעות נישואים. עם זאת, במשתה האירוסים של ברוס ורוקסן, גיסתה של ג'ואנה, הגבר סומם. מאוחר יותר בטרקלין, ברוס טעה בג'ואנה כרוקסן, והם שכבו אחד עם השני! למחרת, הסקנדל על כך שבתו הבכורה של קבוצת היינס ניהלה רומן עם גיסה היה בכל העיתונים. מצבה הנפשי של רוקסן היינס נשבר, והיא נשלחה לבית אבות בחו"ל לצורך טיפול. כולם התייחסו לג'ואנה כאל הורסת הבית הכי חסרת בושה, והצביעו עליה באצבעות על כך שישנה עם גיסה! ברוס שנא אותה עוד יותר והחליט שג'ואנה היא זו שסממה אותו וטיפסה על מיטתו. עם זאת, משפחת אוורט ומשפחת היינס חלקו ידידות במשך דורות. יתר על כן, נישואים אלה נועדו להעמיק את הקשר. לכן, זקני שתי המשפחות, ריימונד היינס ומרגרט אוורט, התעקשו שברוס וג'ואנה יתחתנו. שנתיים הנישואים האחרונות היו גיהנום עלי אדמות עבור ג'ואנה! הסובלנות והחיבה שלה לא שיפרו את המצב. בתמורה, היא קיבלה יותר השפלות ועינויים. ג'ואנה הייתה מותשת, נפשית ופיזית. אז מה אם ברוס רצה להתגרש? נמאס לה בכל מקרה! "בסדר, אני אחתום עליהם, אבל יש לי בקשה." "תגידי את זה כבר!" ברוס האמין שג'ואנה חושבת על עוד כסף! אחרי הכל, זה כל מה שהיא, אישה תחמנית, יכולה לדאוג לו. "אני רוצה שתשכב איתי כמו שאוהבים אמיתיים עושים פעם אחת. בשנתיים האחרונות, בכל פעם שהיית איתי, קראת בשמה של רוקסן. כן, גרמת לי להרגיש כמו האישה הכי גרועה בעולם, ונמאס לי! אני אשתך, ואני רוצה שתקרא בשמי בזמן שאתה שוכב איתי בפעם האחרונה. אני ג'ואנה, לא רוקסן!" בפעם הראשונה, ג'ואנה צרחה בהיסטריה ורעדה מכעס! בכל פעם בשנתיים האחרונות, ברוס היה קורא בכוונה בשם הלא נכון! הוא קיים איתה יחסי מין פשוט כדי להעניש ולהשפיל אותה. לא הייתה בזה שום אהבה! "אה, תפסיקי עם השטויות. מישהו מחכה לי למטה..." ג'ואנה נחרה בצחוק מלגלג על עצמה. אז כנראה שרוקסן חיכתה לו למטה! "היא יכולה לחכות עוד קצת. היא מחכה כבר שנתיים, ואני חושבת שהיא יכולה להיות סבלנית מספיק לעוד כמה דקות. תעשה מה שאמרתי או לא. תעשה מה שאתה רוצה. לא אכפת לי שהתקשורת תכתוב עלי שוב סיפורים!" ברוס הכי שנא שמאיימים עליו. שפתיו הדקות התעקלו ללגלוג. כמה שניות לאחר מכן, הוא ענה, "בסדר, אני אעשה את זה. אבל אל תתחרטי על זה, ג'ואנה!" ברוס זינק לעמוד, אחז בחולצתה ומשך אותה בכוח. ואז... הגרביונים שלה נקרעו... הגבר אפילו לא נתן לה אזהרה לפני שפגע בה! "אה!" צעקה ג'ואנה, ועצמה את עיניה מכאב! ברוס היה חסר רחמים כתמיד, כמעט אכזרי. מעולם לא היה אכפת לו אם זה כואב לה או לא. או שאולי לראות אותה סובלת פשוט שימח אותו! טוב! טוב מאוד! היא תזכור את זה, ותזכור את אכזריותו של הגבר כלפיה למשך שארית חייה. "ג'ואן. הו, ג'ואן. את שמחה עכשיו?" סוף סוף הוא קרא בשמה כשהיה מעליה. אף על פי שזה היה די משפיל, היא סוף סוף יכלה להיפטר מהדיכאון שרדף אותה במשך שנתיים שלמות. ג'ואנה הרגישה דמעות זולגות על לחייה כשאמרה בטון שבור לב, "ברוס אוורט! אני לא אוהב אותך יותר!" ברוס שמע מה שאמרה אבל בחר להתעלם מזה. הוא תפס את הלסת שלה בבוז, הביט בפניה מלמטה ולעג! היא הייתה... יפה! לאישה הזו היו פנים יפות ותמימות כל כך, אבל מוחה היה מלא בלכלוך ומזימות. זו הסיבה שמה שנקרא האהבה שלה אליו רק תגרום לו לבחילה. "חתמי על מסמכי הגירושין, קחי את הכסף ותעזבי את גרייפורט לנצח!" לאחר שאמר זאת, ברוס עזב מבלי להביט לאחור, והשאיר אותה שוכבת על הרצפה במצב מבולגן. חודשיים לאחר מכן... בבית חולים. "מזל טוב, גברת היינס, את בהריון עם יותר מאחד. אבל אני מציעה לך לוותר על אחד או שניים מהעוברים, אחרת יהיו יותר מדי סיכונים!" לוותר? לא, היא לא תיקח מאף אחד מילדיה את הזכות לחיות! זה התינוק שלה ורק שלה! בדרך זו או אחרת, היא תלד אותם ותגדל אותם כמו שצריך...