-וֶרָה- כמעט קופצת מהכיסא כשאני שומעת את הזקן מדבר מאחורי. זה חבר המועצה אלדן. "חשבתי שאולי תרצי קצת תה." הלב שלי דופק חזק בחזה ואני מנסה להרגיע את עצמי לפני שאני עונה. "כ-כן, בבקשה." הוא נושא מגש עם קומקום ושתי כוסות תה, ומניח אותו באמצע השולחן. הוא מוזג את התה בצורה מושלמת, ונותן לי אחת מכוסות התה, מה שגורם לי לתהות אם הוא באמת עיוור. לתה יש ריח מדהים, כמו עשבי תיבול טריים והדרים. "אין סוכר, לצע