-וֶרָה-
כשאני סוף סוף מצליחה להרגיע את עצמי ולקום מהקרקע, אני לוקחת את הזמן לחזור לצורת הזאב שלי. אני מרגישה שאני דוחפת את הגוף שלי מעבר למה שהוא יכול לשאת כרגע; כבר השתניתי שלוש פעמים וזה רק היום הראשון שלי כזאבה. כל הגפיים שלי מוחות כשאני משתנה שוב.
אני עושה את דרכי אל הלוחמים שהגיעו איתנו מלכתחילה. חלקם מתחילים להתעורר אחרי שהיו מחוסרי הכרה, או בגלל תשישות או בגלל פציעות. כשהם פותחים את העיניים
















