-וֵרָה- שְׁתִיקָה הֵרָה מְמַלֵּאת אֶת הָאֲוִיר לְאַחַר גִּלּוּי הַמַּדְהִים שֶׁל אֶלְדֶּן. אִישׁ אֵינוֹ זָז, כְּאִלּוּ אִישׁ אֵינוֹ נוֹשֵׁם. אֲנִי מַבִּיטָה אֶל נוֹחַ, הַמַּבִּיט לְסֵרוּגִין בְּאֶלְדֶּן וְצִ'ירְפּ – בֶּטָא קֵלֶב, בִּקְמִיטַת מֵצַח. אֶת הַשְּׁתִיקָה קוֹטַעַת צִפְצוּף רָם, הַבּוֹקֵעַ מִבֶּטָא קֵלֶב, וְאַחֲרָיו צְחוֹק מָנִי. "וֵרָה, עִזְרִי לִי לְקַחַת אוֹתוֹ לְחַדְרוֹ, מַהֵר." אֶלְד