-וֶרָה- לאחר שהתעשתתי, החלטתי להמשיך ללכת בתוך האחוזה. עכשיו שההלם מהמוות שוכך, אני מתחילה לחשוב בצורה יותר הגיונית. אני לא יכולה להיות מתה, ואם כן, האלה התכוונה שאני אהיה כאן בכל מקרה. משהו אומר לי שלאחוזה הזו יש עוד מה להראות לי, כמו שאני בטוחה שזה בית האבות של סופיה. אבל למה אני כאן? ומה הקשר של זה לכל דבר? אני חולפת על פני כל חדר, פותחת דלתות וחלונות ומחפשת רמזים. כל החדרים ריקים ובכל פעם שאני