-ורה-
חבר המועצה אלדן ניגש אליי ומתיישב כהרגלו מולי. הוא מניח את ערכת התה על השולחן ומיד יוצק שתי כוסות תה. הוא מושיט לי את שלי ואני מחייכת בהכרת תודה על המחווה.
אנחנו מתחילים לשתות את התה שלנו בשקט. הפעם אין לו רמזים של הדרים כמו בפעם הקודמת, אבל יש בו דבש. זה טעים.
"אז, אם התה השני נועד להרוג אותי, למה נועד זה?" אני שואלת, לתדהמתו הרבה.
הוא צוחק קלות ויש ניצוץ של שמחה בעיניו.
"לחץ. במיוחד כאשר ה
















