-וֵרָה- אני מביטה בפעם האחרונה בבקתה, מוודאת שהכל בדיוק כפי שמצאתי אותה. אחרי הכל, זה הבית של אלדן; אני מתארת לעצמי שהוא מאוד מתרגש לקבל אותו בחזרה לעצמו. נועלת הכל, נוח פונה אלי ומושיט את ידו, "את מוכנה?" אני בולעת רוק. "מוכנה כמו שאוכל להיות." "הכל יהיה בסדר, וִי. את תהיי נהדרת." "אתה יודע, אתה ממשיך להגיד את זה וזה לא ממש עוזר." הוא צוחק. "זה רק פרפרים שלפני הופעה, את תהיי בסדר." אני לוקחת את י