בגבות מקושתות, ג'ארד נעץ מבט ישירות לתוך עיניו העמוקות והשחורות כזכוכית געשית. הוא בחן אם אני דוברת אמת. לא נבהלתי. ישבתי בשקט כשהוא ניסה לאמוד אותי. לאחר זמן מה, הוא סוף סוף דיבר. "בטח." "תודה, ד"ר קרסט." תמיד היה תענוג לעבוד עם אנשים חכמים. רק תזרוק להם מבט והם כבר יבינו את העניין. אחרי שהמלצר הגיש את האוכל שלנו, הוא שוב העיף מבט לעברי. "האם גברת סטובל תמיד הורידה מערכך בצורה כזו?" צחקקתי על הער