דממת מוות השתררה בחדר באחת. באותו רגע, כל מה שהרגשתי היה תחושת צריבה בפניי. לאחר רגע, צמצמתי את עיניי והבטתי באישה שלפניי. פניה היו מעוותות מזעם, כאילו צברה בתוכה כעס רב. רבקה משכה אותי וצעקה, "סקרלט, שיקרת לי!" האם שיקרתי לה? האם זה היה בקשר לתינוק? כשראיתי שהיא הרימה את ידה שוב, מיד תפסתי אותה ובזתי בטון קר כקרח, "גברת לרסון, אין לך כבוד עצמי? איך את יכולה להיות כל כך חצופה כשאת פילגש? את ממש חס