לרגע הייתי מבולבלת קלות.
כשראה שאני מחכה לתגובה, הוא סלסל את שפתיו והתגרה: "תני לי נשיקה ואני אספר לך!"
"שטויות!" התעלמתי ממנו. מאחר שסקרתי את המסמך בקפידה, לא צריכה להיות שום בעיה. זה בטח רק הספקנות הרגילה שלו.
הוא הניח את המסמך, לקח את אלה שהייתי אמורה לחתום עליהם מידי, ואמר: "אני אעיף מבט על אלה ואחתום עליהם אם הכל בסדר. כנסי ותנוחי קצת."
המשרד של אשטון היה כל כך ענק שאפילו היה בו טרקלין מאובזר
















