"ההורים שלך..." "אבא, אמא!" בדיוק אז, רבקה קטעה את מה שזכריה עמד לומר. כשבידה חליל שמפניה, היא התהלכה בחינניות על עקביה הגבוהים. היא הביטה בקמרון ובזכריה במבט חודר ואמרה: "למר סמית' יש משהו לדון איתכם. הוא מחכה בקומה השנייה." קמרון וזכריה הופתעו מהפתאומיות, הביטו זה בזה לפני שהעיפו מבט לעברי, "גברת סטובל, סלחי לנו, משהו דחוף צץ. אם את צריכה משהו, אל תהססי לבקש מרבקה." בכך, הם עלו לקומה השנייה והשא