כמו שד, עצם נוכחותו הטילה אימה על אחרים. כזה היה התיאור שהתאים לג'ון סטובל. "את!" הוא ניתק אחרי שיריקה את המילה בזדוניות. בדיוק כשאינספור רגשות שטפו אותי, הגיעה ממנו הודעה: רחוב לאקסוויל 221, ארבע בצהריים. לטי, תהיי שם או שתצטערי. כשנאחזתי בטלפון שלי, בוהה בהודעה שלו שוב ושוב, הכרחתי את עצמי להירגע. ניסיתי לשכנע את עצמי שזה בלתי אפשרי שאדם ייפול לאותה מלכודת שוב ושוב. מאחר שלא יכולתי להימנע מג'ון,