שלחתי את סטייסי משם וחזרתי לשולחן האוכל. לא כיף לאכול לבד, אבל כבר היה מאוחר ולא היה לי כוח לצאת. אחרי כמה ביסים מהארוחה, חזרתי לחדר השינה שלי. אשטון לא חזר, וגם לא היה לי הרבה מה לעשות, אז ביליתי את היומיים האחרונים בקריאה בבית ובחיפוש באינטרנט אחר בתים בעיר קיו. אם אני הולכת לגור בעיר קיו, אני צריכה למצוא לפחות מקום שיהיה מספיק הגון בשבילי ובשביל הילד שלי. צלצול טלפון פתאומי גרם לי לעצור במקום.