היא חייכה ונרגעה. "בסדר, אם כך. את יכולה לאכול כשאת רעבה יותר מאוחר. מר אשטון דאג לבנות נדנדה בחצר ושתל הרבה פרחים. תרצי להסתכל?" ידעתי שהיא רוצה שאירגע ואהיה במצב רוח טוב יותר. לכן, לחצתי את זרועה וחייכתי. "אני בסדר, גברת אריקסן. אחזור לחדר השינה שלי לנוח. גם את צריכה לנוח." לאחר שנכנסתי לחדר השינה שלי, הוצאתי את כל הבגדים בארון שלי והשלכתי אותם על המיטה. אחר כך, קיפלתי אותם והנחתי אותם במזוודה.