אברהם הביט בסטלה. עיניה חמקו ממבטו, פניה הקטנות סמקו באדום, וחזהו התכווץ ללא אזהרה. "בעוד כמה ימים, אני אחזיר אותך לפלווריה. אמא ממש מתגעגעת אלייך." כששמעה שהם חוזרים לפלווריה, סטלה הנהנה. "בסדר." אברהם עזב אותה והפנה את גבו כדי ללכת. סטלה נשארה במקומה, ליבה עדיין הולם בחוזקה. היא הציצה בכוס החלב שאברהם הביא. הוא היה חמים. ואז היא הבינה, אחרי כל השנים האלה בריברמאונט, היא לא שתתה חלב בלילה אפילו פ