עָבֵל עָנָה, "הוּבַן."
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, סְטֵלָה יָשְׁנָה שֵׁנָה עֲרֵבָה בְּוִילָת וֶרְדַנְט; אֲבָל בְּבֵית הַחוֹלִים, אִישׁ לֹא עָצַם עַיִן.
לִילְיַאן עוּנְּתָה כָּל הַלַּיְלָה, מְרַחֶפֶת בֵּין חַיִּים לַמָּוֶת.
לְמוֹרְנִינְג מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר הַבָּא, קָרְדִּיוֹלוֹג הִתְקָרֵב אֶל סוּזַן. "גְּבֶרֶת סוּזַן, יֵשׁ לִי דָּבָר לְדַבֵּר אִתָּךְ – הֲתוּכְלִי לָצֵאת לְרֶגַע?"
כְּשֶׁרָאֲתָה כַּמָּה רְצִי
















