*הנה. באתי, והתנצלתי. זה צריך להיות הסוף של זה, נכון?* כך חשבה שרון. אבל ברגע הבא קולו של לואי נעשה קר יותר. "ו?" *ו?* שרון נזכרה במהירות בכל מה שלואי אמר לפני שהם הגיעו לכאן. *זה היה ברור עכשיו; לא באתי רק כדי להתנצל. הייתי צריכה לקבל את סליחתה של סטלה.* כשנעצה מבט בעיניה הלועגות של סטלה, שרון הרגישה שכל החזה שלה בוער מכעס. *הדרך שבה סטלה מתנהגת עכשיו, האם סליחה בכלל אפשרית?* *בכל מקרה...* שרון ע