*הנה. באתי, והתנצלתי. זה צריך להיות הסוף של זה, נכון?*
כך חשבה שרון.
אבל ברגע הבא קולו של לואי נעשה קר יותר. "ו?"
*ו?*
שרון נזכרה במהירות בכל מה שלואי אמר לפני שהם הגיעו לכאן.
*זה היה ברור עכשיו; לא באתי רק כדי להתנצל. הייתי צריכה לקבל את סליחתה של סטלה.*
כשנעצה מבט בעיניה הלועגות של סטלה, שרון הרגישה שכל החזה שלה בוער מכעס.
*הדרך שבה סטלה מתנהגת עכשיו, האם סליחה בכלל אפשרית?*
*בכל מקרה...*
שרון ע
















