קירה ירדה על ברכיה. ג'ינה קמטה את מצחה, מנסה לגרום לה לקום, אבל קירה סירבה בעקשנות. "אמא!" לילי חשה מושפלת לראות את אמה כורעת ברך לפני ג'ינה. קירה התחננה, "בבקשה, ג'ינה. תני לה עוד הזדמנות לפתוח דף חדש." הבעתה של ג'ינה לא השתנתה. "אם לא הייתי מוכנה, הייתי עכשיו עיוורת ונכה. חוץ מזה, היא נראית מתחרטת? גברת אלן, זה לא באשמתך. את לא צריכה להתנצל." קירה בכתה. "אני כן. לא חינכתי אותה כראוי. תתבעי אותי