מצב הרוח של גבריאל השתפר באופן משמעותי. הוא לקח את ידה של ג'ינה. "בואי נלך. אבא מחכה."
ג'ינה הופתעה מהחוצפה שלו. עד שהתאוששה, גבריאל כבר אחז בידה. זה הרגיש רך ועדין. הוא לא רצה לעזוב.
ג'ינה ניסתה להשתחרר. "מה אתה עושה?" היא הייתה רגילה להיות לבד. אחיזת ידיים הייתה אינטימית מדי. היא הרגישה לא בנוח.
"אני לא יכול להחזיק לך את היד? את לא אוהבת אותי?" גבריאל נשמע עצוב.
דוד הוריד את ראשו כדי להסתיר את ה
















