פניה של אלה התעוותו בזעם כשהיא נזפה בגינה. "סתמי את הפה שלך, או שאני אסגור אותו בשבילך! זה רק המזל שלה שאוליביה מרגישה יותר טוב כל כך מהר!"
"המשפחה שלנו הייתה נהרסת בלי אוליביה, כוכב המזל שלנו. זה המזל הרע שלך שגרם לשריפה בבית הישן!" ג'יימס הוסיף.
"לא היינו צריכים להכניס אסון כמוך." נוח ליבה את האש עוד יותר.
"חיית חיי מותרות על חשבוננו, וככה את מודה לנו?" הם המשיכו בנאום הזועם שלהם.
גינה צחקה בקרירות. "הייתם בכלל נותנים לי את הזמן של היום אם זה לא היה בשביל 20 האחוזים האלה? חוץ מזה, יש לכם את המניות, לא לי."
לפני מותה, אוולין מילר, סבתא של גינה, ציוותה למצוא את שושלת מילר האבודה כדי שתוכל לרשת את 20 האחוזים שלה בקבוצת מילר. החלק הזה, שיועד לגינה, הוכנס במהירות לכיס על ידי המשפחה, בלי להוציא מילה.
אלה, בהגנה, תקפה, "את באמת חושבת שמגיעות לך המניות? אל תצפי לאגורה אחת מאיתנו, יצור כפוי טובה."
גינה לא התרגשה, לא התעניינה בשום דבר שהיה למשפחת מילר.
נמאס לה מהשטויות שלהם, היא זרקה הסכם על השולחן.
ג'יימס הצץ בו וראה "הסכם פרישה".
'היא באמת מנתקת קשרים איתנו?' הוא תהה בחוסר אמון.
משפחת מילר הסתכלה זה על זה, והסכימה בשקט שזה כנראה לטובה.
אוליביה בקושי עצרה חיוך, מעלה מחשבות עצובות כדי להסתיר את השמחה שלה.
"ברצינות, גינה? את המילרית האמיתית כאן. תשנאי אותי, לא אותם. איך את יכולה ליישר את ההדורים עם אמא והאחים? אני שונאת לראות אותנו ככה. אם זה יתקן את הדברים, אני אעשה כל מה שצריך. אחרי הכל, כל מה שיש לי היה צריך להיות שלך." קולה של אוליביה נשבר כשהיא דיברה.
גינה צפתה בהצגה של אוליביה, בקושי עוצרת צחוק. "מוכנה להקריב הכל, הא?"
אוליביה הנהנה במרץ.
גינה חייכה בקרירות. "אז תמותי."
אם אוליביה לא הייתה קוראת לה חזרה למשפחת מילר בדאגה מזויפת, גינה לא הייתה חוזרת או נתקלת בשריפה. התזמון של השריפה, מיד אחרי שאוליביה עזבה, הפך את המעורבות שלה לבלתי ניתנת להכחשה.
'את רוצה שאני אמות, ואני לא מתכוונת להראות רחמים,' גינה חשבה בליבה.
מעמידה פנים שהיא המומה, אוליביה בכתה, "אז את באמת שונאת אותי."
"כן, אז למה את עדיין עומדת? קדימה, תמותי!" הצחוק של גינה היה קר.
דמעות זולגות, אוליביה תפסה כוס יין, ניפצה אותה, והרימה רסיס כדי לחתוך את פרק כף היד שלה. "אם המוות שלי יחזיר אותך למשפחה, אני אעשה את זה." היא הידקה את אחיזתה, דם זולג החוצה.
האחים ואלה היו המומים מהתיאטרליות של אוליביה, מה שגרם לגינה להיראות אפילו יותר מאיימת.
בטח, אוליביה לא תעשה את זה. גינה צעדה קדימה, תפסה את ידה, והצמידה את הרסיס לצווארה. "תחתכי כאן, וזה יהיה מהיר."
אוליביה הייתה מאובנת, לא ציפתה שגינה תמשיך עם זה. דם טפטף על צווארה.
אלה, שהשיבה לעצמה את השפיות, צרחה, "את משוגעת!" תופסת בקבוק, היא התכוננה להכות את גינה.
ג'יימס ונוח תפסו כיסאות, מוכנים לקפוץ פנימה.
"תיגעו באוליביה ואתם מתים!" ג'יימס שאג.
"תתקרבו, ואני אשסף לה את הגרון. רוצים לראות מי יותר מהיר?" גינה אתגרה, קולה קר כקרח.
"חתיכת חרא!" אלה קיללה, זעם רותח אבל לא מעזה לזוז.
גינה לחצה את הרסיס קצת יותר עמוק, מה שגרם לברכיים של אוליביה לכרוע. היא כרעה, וגינה סוף סוף שחררה.
במערבולת של פאניקה, אלה זינקה קדימה, מושכת את אוליביה לחיבוק מגן, בעוד ג'יימס ונוח מיקמו את עצמם במהירות כמגן של אוליביה.
"אוליביה, מותק, את בסדר?" קולה של אלה היה עמוס בדאגה.
אוליביה, אוחזת בצווארה, חשה צריבה חדה. היא חשפה יד מגואלת בדם, נראית מסכנה שנעשה לה עוול נורא אבל מבפנים מקללת, 'האם הכלבה הזו משוגעת? או שהיא פתאום התחצפה כי יש לה גב גדול שתומך בה?'
דמעות עולות, אוליביה פנתה לאלה במבט של מצוקה מוחלטת. "אמא, אני בסדר. כל עוד גינה נרגעת, זה כל מה שחשוב."
אלה, זועמת בבירור, שרקה. "גינה, חצית את הקו הפעם."
היא הנהנה לג'יימס ונוח, מסמנת להם לתת לגינה שיעור. גינה, מצד שני, צפתה בהם בקרירות, משחררת את פרקי ידיה בציפייה.
ג'יימס, מפוחד בבירור, בלע רוק בעצבנות. המחשבה להתמודד פנים אל פנים עם גינה שלחה צמרמורות בעמוד השדרה שלו.
נוח הצץ בג'יימס, והחליט לעצור אם ג'יימס לא עושה מהלך.
ג'יימס, ברגע של גבורה, שלף את הטלפון שלו, מתכוון לקרוא לתגבורת מלמטה. "את חושבת שאת יכולה פשוט לצאת בלי להתנצל? תחשבי שוב!" הוא רעם.
גינה, לא מוטרדת, בהתה בהם, קולה קר כקרח. "תיגעו בי, ותכשיטי מילר יתרסקו וישרפו עד מחר."
"על מה לעזאזל את מדברת?" ג'יימס ירה בחזרה, כעסו מגיע לשיא.
גינה פגשה את מבטו בקרירות. "קולקציית 'המשאלה של אוליביה'? העיצובים שלי, השם שלה. דברו על הפרת זכויות יוצרים. מעניין כמה זמן תכשיטי מילר יכולים לשמור על ההצגה שלהם אחרי שהשערוריה הזו תתפרץ."
ג'יימס הרגיש שליבו מחסיר פעימה, אם כי הוא ניסה להסוות זאת בבוז. "כאילו שאת יכולה לעשות את זה."
"אה, אתם רוצים להעמיד את זה למבחן?" גינה לעגה, חיוך קר משחק על שפתיה.
כאשר קו החיים של החברה על כף המאזניים ולמרות הסתייגותה, אלה אמרה, "מה הדרישה שלך?"
"להסיר את קולקציית 'המשאלה' לצמיתות ולהחזיר לי כל אגורה שהרווחת ממנה. תחשבו על זה כעל כפרה על פלגיאט," גינה הצהירה בחדות.
סך המכירות הסתכם לסכום עצום של 600 מיליון דולר. לגינה לא היה רצון לכסף של משפחת מילר, אבל הסכום הזה בצדק היה שייך לה.
אחרי ההצלחה של קולקציית 'המשאלה', תכשיטי מילר התגלגלו בבצק, מה שהניע את משפחת מילר לפסגת העושר. עם זאת, הם הכחישו בגלוי את תפקידה של גינה בכל זה, וייחסו אותו לאוליביה במקום זאת ותיארו את הרווחים שלהם כמזל כביכול.
"יש לך ביצים." ג'יימס התפוצץ, לא מאמין וזועם.
















