"מר אלברז, בטח שאפת בטעות את עקבות האפרודיזיאק שנותרו בחדר!" סלין נאנחה.
אדם הידק את שפתיו זו לזו. הוא כבר חש שמשהו לא בסדר בגופו.
כששניהם הסתתרו מאחורי הווילון, גופה נצמד קלות לשלו, וכף ידה הרכה כיסתה את פיו. הוא לא יכול היה שלא לחוש גל חום ששוטף אותו, מצית אש בלתי נשלטת בפנימו.
זה בהחלט היה האפרודיזיאק...
אדם אחז בזרועה של סלין ומשך אותה איתו כשיצאו מהחדר.
כשעשו את דרכם החוצה, החדר עדיין היה בתו
















